Burgtheater הוא אחד התיאטראות החשובים באירופה. התפאורה של ווגל היתה מנימליסטית והתבססה רק על לוחות שצפו ברחבי הבמה עליהן הוקרן הוידאו. בין לוחות אלו התקיימה ההצגה. כל פעם שהלוחות זזו ויצרו קומפוזיציה חדשה, הוידאו עקב אחריהם וזז בהתאמה אליהם.

לרגעים השתמשתי בשקיפות של החומר ולרגעים הפכתי אותו לחומר אטום. זה אפשר לי לשלוט אילו דמויות נראות ואילו לא, בכל רגע נתון. עבדתי לצד אנשים טכניים מבריקים שהצליחו ליצור עקביות מושלמת בין תנועת הלוחות במרחב לבין תנועת הוידאו.
​    
ברגעים מסוימים הדמויות נכנסות לתוך התאים ויוצרות חיבור עם תוכן הוידאו, וברגעים אחרים הוידאו עוטף אותן. ההצגה מדברת בשלוש שפות שונות והתרגום עצמו הפך לחלק מעבודת הוידאו, כך שהטקסט משנה את מקומו ביחס לתמונה הבימתית ולקומפוזיצה העיצובית.

​

ברמה האישית לעבוד במקום כמו Burgtheater עם איתי טיראן שביים ונדב ברנע שעיצב את התאורה והמוסיקה הייתה חוויה מקסימה. כייף לעבוד במקום כל כך מקצועי, שההתייחסות בו ליצירה היא כל-כך מוקפדת ומדוייקת. המחזה העמוק בעל הרבדים הרוחניים והפוליטים לקח את כולנו למסע של חשבון נפש היסטורי ותרבותי.