האופרה הישראלית 2019

Salome

סיפורה של סלומה, בתו החורגת של הורדוס אנטיפס, הוא דרמה פסיכולוגיסטית- ארוטית שכתב אוסקר ויילד על בסיס סיפור המופיע בקצרה בברית החדשה. גיבורי סלומה מונעים על בסיס תשוקות אובססיביות, עליהן הם משלמים את המחיר היקר ביותר. ריכרד שטראוס מביע באמצעות מוזיקה מלודית ועושר הרמוני את המאבק הפסיכולוגי שבין הדמויות.​

הירח מוצג באופרה ככוח מיסטי מחולל המשנה את המתהווה על הבמה. הפליאה ממנו מהווה מוטיב חוזר במהלך הליברטו. לכן החלטנו למקם את הירח במרכז הבמה, כאילו הוא נמצא ב"מארב" דיגיטלי. מתוך המיקום הזה הירח שולט על העולם הדיסטופי והאפל בו נמצאות הדמויות. הוא משמש כאובייקט פולחני שהן גם סוגדות לו וגם חוששות ממנו.

חילקנו את עשרות המהלכים השונים של הוידאו כך שכל אחד מהם מייצג את אחת מהדמויות הראשיות באופרה. השליטה של הורדוס מיוצגת על גבי הירח כ-לבה שחורה וסמיכה, יוחנן מיוצג כאנרגיה קלה וקרה שמפלחת את קליפתו של הורדוס, וסלומה מיוצגת כחום שמש ששורף את העולם. במהלך האופרה הכדור לעיתים מגיב לשירת הדמויות ולמגען, ולעיתים הוא מתחיל בעצמו מהלכים בימתיים.

המטרה הייתה שהכדור לא יזוהה ככדור לדים, אלא שהוא יראה קרוב ככל האפשר לחומר חי ואורגני. לכן יצרנו את החומר בתלת-מימד. יצירת התוכן בפורמט עיגולי עבור הספירה הייתה מורכבת. הצלחנו לפצח את האתגר בעזרת סטודיו ישינסרקי. התוכן נוצר ב- Maya ,Blender , After Effects ומופה לבמה בעזרת 3D.

האתגר הראשון היה ליצור את הכדור ברמה הפיזית. לאחר בדיקה מעמיקה של אפשרויות שונותהחלטנו ליצור כדור בקוטר 2.75 מטר עשוי לדים, במשקל חצי טון.  חברה בסין יצרה עבורנו כדור המורכב מיותר ממיליון נורות לד. לאחר שלושה חודשי יצור, הכדור נשלח לארץ והורכב באופרה ע״י PROLED.

שותפים:
מנצח: דן אטינגר

במאי: איתי טיראן
כוריאוגרפית: רננה רז
מעצב תפאורה: ערן עצמון
מעצבת תלבושות: אורנה סמורגונסקי
מעצב תאורה: אבי יונה בואנו (במבי)

בחזרה לכל העבודות