עבודה אינטר אקטיבית המשלבת וידאו ארט  כוריאוגרפיה ותכנות. 

באמצע חלל החדר החשוך ניצב קיר זכוכית.

הצופה מתקרב ורואה את דמותו האנונימית, תנועות גופו נצרבות ונאלמות מקיר הזכוכית. הקיר מציע מפגשים אנונימים עם דמויות אחרות ששהו בחלל. וכך לרגע מול הצופה נוצר מפגש- ריקוד בין שתי דמויות שמעולם לא נפגשו.

באמצעות המיצב הזה שהעלינו במדיטק חולון, רצינו להעלות שאלות בדבר החיים שיש לזיכרונות שלנו בתוך עולם הרשת. מה קורה לזיכרונות שלנו בעודם צפים במרחב האינסופי הזה? כיצד אנו דגים אותם החוצה? ומה קורה כאשר זיכרון נפגש ברשת עם זיכרון של מישהו אחר? באמצעות פעילות אינטראקטיבית, הקהל 'הטביע' חלקים מגופו אל תוך המרחב הווירטואלי, וצפה בזיכרונות הגופניים האלה הופכים בן רגע לחלק ממאגר עצום של זיכרונות של אחרים. 

עבודת מחשב, במקרן, מצלמות קינקט ובמסך הולוגרמטי . 

:שותפים

אוצר ראשי: ד״ר ליאור זלמנסון

תכנות: רועי קריימר

כוריאוגרפיה: מאיה ברינר

בחזרה לכל העבודות