וואו, איזו הפקה! אני כותב את המילים האלו אחרי שההצגה חגגה את הצגת ה300 שלה! ומבחינתי זה לא מובן מאליו. כנראה שכל החישובים, הסימונים והדיוקים הפדנטיים שאפיינו את העבודה, עם גלעד קמחי הבמאי וערן עצמון מעצב התפאורה, לא היו לחינם.

​

הרעיון מאחורי הוידאו ארט היה לנסות להתחקות אחר עולמו הפנימי של כריסטופר, נער בעל תסמונת אספרגר. לשם כך, יצרתי וידאו ארט נטול צבע ומלא פרטים בניסיון להכניס כאוס לתבנית. התוצאה הקרה והמנוכרת מנסה לבטא את הקושי הנפשי של אותו ילד.

​​

בפן הטכני, עבדנו עם מיפוי מדויק שבנינו על מקט שנבנה בחיתוך לייזר מתוך שרטוטים של הבמה. המטרה הייתה להצליח למקם 856 קוביות, כל אחת במיקומה המדויק על הבמה, וכך לייצר אשליה של עומק ותלת מימדיות.