תרה (עפ"י ספרה של צרויה שלו)

תיאטרון הקאמרי, 2008
בימוי: דדי ברון

רצינו למצוא חומר מיוחד להקרין עליו את הוידיאו. חיפשנו חומר אורגני בעל טקסטורה גסה, כזו שהוידאו יטמע בתוכה ולא יצוף על פניה. אני זוכר את ישיבת המקט בה דדי הרימה חתיכת אבן קטנה, החזיקה אותה במרכז המודל ואמרה: "אולי משהו כזה?" כחודש לאחר מכן הגיע סלע ענקי שעוצב לפי בקשתנו, הורם מצוגים לאוויר והוצב במרכז הבמה. הוידאו ארט הצריך הרבה עבודת מחקר ומציאת חומרים מדוייקים לתקופה. את הצילומים קיימנו במבצר אפולוניה. בכדי להגיע לדיוק מירבי עשינו את העריכה ואת האפטר-אפקטס בלילות כשהמחשב מקרין ישירות על הסלע עצמו וזאת בכדי להצליח להפוך את הוידאו לחלק ממשי מהסלע. ברגעים היפים בהצגה קשה להבחין היכן נגמר הסלע ומתחיל הוידאו.